<h1>רבינו ירוחם מישרים נכ"ג ח"ד</h1>
<h2>דף עח.</h2>
האשה שנפלו לה נכסים בין נפלו לה משנתארסה בין נפלו לה עד שלא נתארסה ונשאת ומכרה אחר שנשאת אם מכרה פירות בחייה מוציא בעל מן הלקוחות ואוכל הפירות ואם מכרה גוף הקרקע אם מת הוא או נתגרשה הרי הוא של לוקח ואם מתה היא בעל מוציא מן הלקוחות ואם מכרה בעודה ארוסה מכרה קיים כי אין לבעל כלום עד שיכנוס. ואם הכניסה לו שתי שפחות יכול ליקח אחת לשמש אשה אחרת שיש לו וכן יכול למוכרה. ומה שאמרנו שהבעל מוציא מן הלקוחות דוקא נכסים הידועי' לבעל בין קרקע בין טלטל אבל שאינם ידועים לבעל כגון שנפלו לה נכסים במדינת הים לא תמכור ואם מכרה ונתנה הכל קיים כתובות. נפלו לה עבדים ושפחו' זקנים לא ימכרו מפני שבח בית אביה. ואם הבעל והאשה רוצים למוכרם ילקח בהם קרקע והו' אוכל פירות. זתים וגפנים זקנים והשדה אינו שלה ימכרו לעצים וילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות ובשדה שלה לא תמכור מפני שבח בית אביה כתובות. בעל שמכר קרקע לפירות מנכסי מלוג פי' כי פירות נכסי מלוג בכל שנה ושנה בודאי יכול למכור כי יש בו ריוח ביתא ליהנות מן הדמים אבל מכר הקרקע לפירות לא עשה כלום משום ריווח ביתא שמוכר אותה לזמן רחוק ואפילו יהיה הקרקע לעי' דליכא למיחש שמא תכסיף כלומר שמא הלוקח יפסיד הקרקע ואפילו אותו שלקחה נתנה באריסו' לבעל עצמו ואם יהיו מעות מה שמכר לפירות ועביד בהו עיסקא כלומר סחורה להרויח שומעין לו כי יש כאן ריוח ביתא כתובו' [פ' ע"ב].
<h2>דף פג.</h2>
הכותב לאשתו דין ודברים אין לי בנכסיך הרי זה אוכל פי' בחייה ואם מתה יירשנה ואם מכרה או נתנה קיים ואם אמ' בנכסי' ובפירותיהן אוכל פירי פירות ואם מתה יורשה ואינו אוכל פירו' פי' לוקחים מן הפירות קרקע ואוכל פירות הקרקע שהם פירי פירות. וכן אם התנה שלא יאכל פירות ולא פירי פירות אוכל פירי פירי פירות שלוקחין קרקע מן הפירות ומפירות הקרקע לוקחין קרקע אחר ויאכל פירות ממנו שהם פירי פירי פירו', עד שיסלק עצמו מכל וכל שיכתוב כך דין ודברים אין לי בפי' ובפירי פירותיהן עד עולם ואף על פי שכתב לה כך ירשנה אם מתה, וצריך לכתוב שניהם פירי פירות ועד עולם כי היא בעיא בגמרא ולא איפשיטא הילכך בעינ' שניהם, ואי כתב פירותיהן עד עולם אוכל פירי פירות. ועוד פשוט וזה מיירי שמועיל בלא קנין שכתב לה זה הסילוק בעודה ארוסה פי' כי קודם אירוסין אינו מועיל כיון דאין לו שייכו' עדין כלל בנכסים אבל נשאה אם סילק אינו מועיל דידו כידה כתובות. ועוד שם במשנה אם התנה בארוסה שלא יירשנה כגון שסילק בפירות ובפירו' פירותיהן בחייך ובמותך מחלוקת במשנה תנא קמא סבר אין לו פירות ולא יירשנ' ורבן שמעון בן גמליאל סבר יירשנה שהתנה על מה שכתוב בתור' ורי"ף פסק כת"ק דקיימא לן דכל תנאי שבממון תנאו קיים וכן נראה עיקר וכתב הרא"ש ולפי דברי המפרשים מיירי שאם התנה בעודה ארוסה שאם תמות בלא בנים יחזרו נכסים לבית אביה ואותם שפסקו כרבן שמעון בן גמלי' פירשוה כאב המכניס נדוניא לבתו ומתנה כך עם החתן דהוה לזה כנותן מתנה על תנאי וראשון עיקר והכל לפי התנאי.
<h2>דף פה:</h2>
מוכרת כתובתה בטובת הנאה ונתגרשה ומתה יכולה הבת או הבן היורש אותה למחול לבעלה הכתובה ואבד אותה הלוקח וכשימו' האב יירש נכסי האב שהוא בעלה של זו שמכרה. וכבר כתבתי בדין השטרות וקנייניהם שחייב המוחל לשלם ללוקח וכמה ישלם כתובות. מכנסת שטר חוב לבעלה וחזר' ומחלתו אינו מחול כי אין קנין לאשה בלא בעלה וידו כידה. ויש מי שפירש שקודם שתבעה לוקח מת האב ואף על פי כך יכולה למחול לעצמה שהיא במקום האב כמו אם היה האב חי וירש הכל וכן עיקר וכן הדין אם היה לה מלוה על פה ונשאת אינה יכולה למחול דמשנשאת נעשה בעלה כשותף. מכרה כתובתה ומתה נשבעין לקוחות שאין יודעין שנפרעה מכתובתה ושלא אמר' להם כך פרש"י ואין מועיל נאמנו' לגבי לקוחות כתובות.
